הו, שלום לך, ״שתדעי לך שזה פרס מאוד אקסקלוסיבי. מתוך כמעט 8 מיליארד איש בעולם שהיה להם סיכוי שווה לחלוטין לזכות בו - את היחידה שזוכה בו השנה״ זה היה הנאום של גילי בזמן שהיא העניקה לי את פרס ״שניצל הזהב". פרס "שניצל הזהב" מוענק למי שמכין לגילי הכי הרבה שניצלים לאורך השנה (או ההכי טעימים, אני לא סגורה על התקנון המדוייק של התחרות). ועכשיו, כשגיליתי לך, ההזדמנות לזכות פתוחה גם בפניך. נכון הוא חתיך??? אבל לא באתי לדבר על שניצלים, או על הפרס הספציפי הזה. כנ"ל לגבי טיטוא, שזה משהו שבאמת אנחנו בד״כ לא עושים ומשאירים לעוזרת. עוד דוגמא, יצאתי מהמבחן הראשון שלי בתואר - ישר פינקתי את עצמי בתה בובה (מה הקשר בין המשקה הזה לתה אין לי מושג, אורן טוענת שבשניהם יש מים, אני גם בזה מטילה ספק). אני מעניקה לעצמי פרס על ההשתדלות שלפני. על כך שקרעתי את הת^ת ולמדתי מלא. הבנת את הרעיון, נכון? אני מאמינה בך! נ.ב.ב מי זאת גילי? הנה היא פה. פינת הכל הכבוד לך! "כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם! 👓 למקורצצת ממסלול "מישהי לרוץ איתה" שקרצפה את כל הבית השבוע ברמה שלא תבייש את בני ישראל שיצאו ממצרים, כולל לפרק חלונות ולנקות אותם מהיסוד. 👓 למקורצצת ממסלול "פרוייקטים" שמצליחה לשנות הרגלי אכילה וכבר כמה שבועות לא לאכול אחרי 19 בערב, משהו שחלמה אך לא האמינה שתצליח בו מעולם. שומרי שבת? הניוזלטר כשר! מתוזמן ונכתב בימי חול. אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש. 🕯🕯 יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם? |
כי אכפת לי מההצלחה שלך בחיים
נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.
אני מודעת לכך שלא ככה חינכת אותי אבל הן כל כך יעילות שאני לא יכולה אחרת הו, שלום לך, "אה, ניקית את השיש?" הייתי מאוכזבת, "אני ניסיתי להבין מאיפה הנמלים באות""כן, הכנתי אוכל והנמלים היו בכל מקום. פעם הבאה תשימי שלט שזו שמורת טבע ואני לא אנקה אותו" אני מאוהבת בחיה הזו. נא לא לגלגל עיניים. אני רואה אותך!לא סתם כתבו עליהן את אחד המשלים המפורסמים ביותר. המוח המשותף שלהן ויכולת ההתמדה שלהן מפעימים בעיני. גם אחרי שסתמנו את החור שהן הגיעו ממנו, הן עדיין מנסות לפרוץ חור חדש שיביא אותן לקן שלהן. אם זה...
כי לא הכל אפשר לספר הו, שלום לך, לפעמים קורים דברים שאני לא יכולה לשתף. גם אם אני נורא נורא רוצה, אני באמת לא יכולה. מכל מיני סיבות שונות ומגוונות, שגם אותן לא תמיד אפשר לפרט. אני לא מנסה להיות טיזרית. גם אני לא אוהבת שאומרים לי שיש סוד ואז לא מספרים לי אותו. יש מקום מיוחד בגיהנום לאנשים שעושים את זה סתם. אבל מאחר וידוע לך שאפשר לסמוך על שיקול הדעת שלי, אז אם אני אומרת שאי אפשר לפרט אז באמת אי אפשר לפרט. אפילו לא רק לך בסוד. השבוע היה שבוע כזה שבו היו לא מעט ארועים כאלה, שהייתי שמחה לספר לך...
החל מהשעה 12 לא אהיה זמינה, אני פשוט בחופש הו, שלום לך, "אוי! כמה כיף יהיה לי עוד 26 שעות! אני אהיה בחופש אמיתי!!"כמה אופטימית הייתי לפני 23 שעות ועכשיו אני יושבת פה בארומה של האוניברסיטה, לחוצה מהמבחן האחרון שלי לסמסטר א' ומשננת לעצמי "עוד 3 שעות את חופשיה ומאושרת. עוד 3 שעות את חופשיה ומאושרת." כי אחרי המבחן הזה אין לימודים לשבועיים לפחות. חופשה אמיתית נטולת נקיפות מצפון! זה מרגש אותי, לא אשקר. כבר מזמן לא היתה לי אחת כזו. זה מסוג הזמנים שאפשר לחוות רק בתוך מסגרות כמו לימודים, שפתאום יש כמה...